|
החיים כמניפה
הם יצאו לעולם חדש מבטיח.
הכל פתוח.
החיים נפתחים כמניפה.
לפעמים ינפנפו אותנו לכל הרוחות.
יוציאו מאיתנו את כל הכוחות.
ונשאר בודדים על החוף.
מביטים על האונייה התקוות.
שזה עתה מתרחק מן החוף.
ואנחנו נצפה חסר-אונים.
ונדע שחלמנו לעלות על האונייה שתוביל אותנו לחוף -
מבטחים.
4.02.04
|
|
|
יש לי חבר
שקוראים לו בועז
רימר אבל אני
קוראת לו אלוהים
(ואני גם מראה
לו את
התחתונים!)
זאטוטה
פסיכודלית נוגעת
בשמיים. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.