מאור קריף / מצבות חיות |
משפחה... חברים... אהבה...
פעם, היה לי שם.
והיום, אינני אלא מספר.
פעם, הייתה סבתא אומרת,
שלא טוב שקראו שמי שרה,
על שם אם סבי.
"ילדים הם לא מצבות חיות",
הייתה אומרת.
ועתה כש"שמי" חרוט על זרועי,
באמת הפכתי למצבה. חורטים עליי.
רק שהפעם אני לא חיה.
הכל כבר מת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|