במחנה מעצר; "משחק מקדים" למוות.
שני "פושעים"- הומו ויהודי
מגלים זה את זה, למרות כל התופת.
תחת כיפת השמיים, תחת עננים שחורים-
אסור להם להביט זה בזה, אסור להם לגעת.
להומואים ויהודים אין זכות להיות נאהבים!
לפתע נשמע צלצול מחריש אוזניים;
על כל ה"עקומים" לעמוד דום.
עומדים זה לצד זה. לא מביטים. לא נוגעים.
הם משתמשים במלים "אני אוהב אותך".
הם נעזרים בדמיון "אני מרגיש אותך".
הם מעלים זיכרונות "טעם שפתיך ומגע גופך".
הם משתפים בחלומות "אני רוצה שנעשה אהבה".
וכך שרדו זמן מה בתוך התופת.
עד הסוף הבלתי נמנע בו מתו שניהם.
חבוקים זה בזרועות זה.
דמם התמזג והפך לאחד.
דם גברים מאוהבים, לא דם של "עקומים".
שם- במחנה מעצר בשנות הארבעים
נרצחה אהבתם של גברים מאוהבים.