|
אני לא מכירה אותך
אני בכלל לא מכירה
לא מכירה שאת הבחור שישן לידי כל לילה
לא מכירה את הריח שהשארת על הסדינים
שהשארת על הסדינים הורודים שלי.
לא מכירה את גופך
לא מכירה את התחושה של החיבוק שלך.
לא מכירה כלום מאז שעזבת.
אתה לא יודע להתנהג
אתה לא מכיר אותי בכלל
היתה לך חוצפה לבוא לבקר כל יום
לשלוח לי זרי פרחים
למלא אותי במנעמים
לחבק ולנשק כל הזמן
לומר לי מילים של אהבה
ובסוף לברוח
כמו שה תמים ברחת
פחדת שיותר מידי טוב
היה לך טוב.
רצית רע.
לא הערכת מספיק את מה שמצאת.
ברחת. ואפילו לא דיברת. ילד.
לא ידעת לסיים את מה שהתחלת.
אני עוד כאן. אתמול עוד חיכיתי לך.
היום כבר לא. |
|
|
אתם יודעים מה
אני אוהב? (או
שמא שונא)
בשנאה? היא
עיוורת, ניתן
לכוון אותה לכל
מקום.
כמו נהר שמציף
עיר והורס הכל
בלי לבדוק במי
הוא פוגע.
שלמה השמנמן
שמכירים אותו
ממזמן. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.