אביב רוזן / הכוכב שלי |
בעט נובע ללא דיו, בפה ללא מילים.
כמו שיר ללא תווים, עם שמש בלי ירח,
רק שביל של כוכבים.
כן, חצי כבר נפלו,
אחד עוד מתנדנד לו, שולח ניצנוצים.
מחזיר לעט הנובע את אותן המילים.
השיר מחבק את התווים,
בשביל של מנגינה,
מפיל עוד אנשים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|