אלה קרמיש / אולי באגדות |
אהובתי מחכה בהרים ואני רודף אחרי עננים
שוחה דרך נהרות הכאב ומפלי הפחד
מחפש קיצורי דרך ומוצא רק סיבוכים
נאבד בין קורי הזמן ודוהר לעבר השקיעה
חובש את פצעי הדרקון ומציל את העלמה במצוקה
ועד שאני נזכר באהובתי שבהרים, האגדה נגמרת ואין גיבורים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|