אולי הזמן חורט בי סימנים
אולי שעון החול, הפך את השנים
אולי האש ריקדה בי, אולי הנר גווע
שדה קוצים ברוח, ניצתת להבה
אביר איתן כסלע, קוסם, אולי גנב
באדמתו צופרת, רכבת העכשיו
מלח קורא קדימה! לעבר יבשה
אל פני אותו נווה מדבר, שאדמתו יבשה
לחזור אל ים ואל גלים, בדידות של חום, שורפת
גסס ומת שם אלוהים, נופצה המעטפת
כי עוד סופגים חולות מדבר את גשם הדמעות
אשר מרטיב אביר, קוסם, נוכל ההתחלות
ולא יקשיב עוד לשחפים, לרוח השורקת
נשרף בהבל נשמתו, ומהותו נמחקת
איך לא עברתי בניכם, אביר קוסם גנב
הן כמו קבצן לרגליכם, ממתין לרחמיו
ואש עולה מתוך עיני, מעבר לדממה
נגמר הכל, הכל התחיל, וכלום לא השתנה
לא עשב בר בינות פרחים, היום יקוץ הקץ
על פני חולות, אדמות טרשים, הר געש מתפרץ
כי אין אחד מבינכם אשר יכול בפנים
לבכות על מה שנאמר, על נצח של שקרים
הרי אתם חולפים ביעף
על פני עשרות שנים
ללא דמעה, ללא עצור, וגם ללא פנים
אין כלוב אשר יכיל אתכם, אין קץ למתחזים
כמו הנחל אל הים, בסוף תמיד חוזרים
ורק העץ בחוכמתו, מכה כאן שורשים
גנב נתפס
אביר נכנע
הזמן
עושה קסמים.