לכל אדם היגיון משלו. מי חכם ומי טיפש? מדוע מי שאינו רואה
באותו היגיון של החברה נחשב טיפש? מדוע מי שאינו מאמין "בתורה
המדעית", אינו מבין? יש כל כך הרבה תשובות ודרכי להוכיח
נוסחאות ומשפטים. כל-כך הרבה דרכים להבין את החוקים. יש כל-כך
הרבה תשובות ודרכים מנוגדות. יש כל-כך הרבה תשובות!
אז לפי איזו ללכת? מה נכון? מה האמת? ואם לא קיים כזה דבר -
אמת, אז איך מייצרים? איך מתקדמים? נראה שכל מה שקיים היום
בעולמנו הטכנולוגי הוא תוצר של המדע המקובל. אז אם לא נאמץ את
אותו מדע, כיצד נוכל לקבל את אותם תוצאות? כיצד נתקדם? המדע
הנוכחי קיים מכוח האמונה של החברה בו. ע"י אימוץ המדע, ע"י
החברה, לחיקה, ע"י האמונה במדע וניצולו, החברה "מתקדמת"
ומצליחה ליצור תוצאות ממשיות בשטח - המצאות מוחשיות המקלות על
חיינו ביום יום.
אז האם מי שמאמין בכל הדעות ובכל האפשרויות, ומי שמקבל את
העובדה שאין דברים "נכונים", אין אמת יחידה - האם אין סיכוי
שאותו אדם יגיע למשהו? אני מאמין שכל קביעה, חוק, משפט וכו'
ניתן להוכיח ולסתור תוך שימוש בחוקי ההיגיון הפשוט. האם לפיכך
עלי להסיק מכך ש"שום דבר לא משנה", שחבל על זמננו מאחר שכל מה
שאנו מוצאים או קובעים, אנו גם יכולים להפריך ולבטל את קיומו
בדיוק באותו אופן?  מה עלי להסיק מכך?
חיסרון גדול הוא "להבין", שכן נראה כי "המבין" הוא חסר אמונה.
הוא מאמין בכל ובלא כלום. הוא אינו יכול להגיע לתוצאות אלא אם
כן יבחר בדרך להאמין בה וילך בה.  אולם אם הוא רואה את הסתירה
שבדרך זו, כיצד ישכנע עצמו ללכת בה?
אז אולי בעצם בעלי האמונה הם "המבינים" ו-"הרואים". אולי באמת
בידיהם נמצאת האמת האמיתית שכן הם שלמים ומאמינים בדרכם. ואילו
אני שהייתי שלם רק אתמול, מתחיל לראות עוד דרכים רבות ללכת
בהן.
אולם עתה שוב חזרה אלי ההבנה. עלי להאמין בדבר אחד. עלי לראות
דבר אחד: עלי להאמין בעצמי, בחיי, באושרי.  ואכן, שוב אני שלם.
אולם עתה עולה בי השאלה: אם כך הם הדברים - מהו מדע מדויק?
האם כלל קיים דבר כזה?  אולי היסטוריה - אולם אף אחד גם לא
יכול לדעת בדיוק, גם מה עבר שם.

גם את מה שנכתב על דף זה אפשר לראות ברכים שונות:
(1) יתכן כי אני טיפש כי אני רואה יותר מדרך אחת לכל שאלה.
(2) יתכן כי אני חכם כי אני רואה יותר מדרך אחת לכל שאלה.

אם תשובה (2) "נכונה", אז כאמור אינני יכול להגיע לעולם
לתוצאות. מה כל כך חכם בזה?!