את עומדת ורגלייך ניתקות מהקרקע
נעלמת, נשברת ועפה
מוחה דמעה אחרונה, מזכרת מלילה אחר
של ירח מלא שהחליט לוותר

פזמון:
את כמו כוכב נופל שטעה במסלול המיוחל
בזמן שירח חייו סובב את השמש שלך
ובלילה ההוא, חתול מקולל
מסתכל בעינייך

ונוס מלטפת ברוך שברי כוכבים שאיבדו את דרכם
את פנייך סותר משב רוח קריר כיאה ללילות הסתיו
נוגה שולחת אורות בוהקים בתקווה להציל את כולם
את מתנחמת בזרועותיו של יופיטר שמזכיר כי רק אותך, אהב

את כמו כוכב נופל שטעה במסלול המיוחל...

24.4.2004
תאריך משו, השראה מארכדי דוכין
הפעם לא על מישו ספציפי, אלא על הכמיהה למישהו כזה.