|
אני לוקחת את הזיכרון העגול
שלך ושל הקצף
משחקים איתי
באמבטיה
מביטים בי
ואז בבועות
ומתבלבלים
ומביטים שוב
ורואים ברווזים זורמים
ברווח שבין שפתיי
אני לוקחת את הזיכרון העגול
ומשייפת
ומשייפת
עד שהבועות הופכות לגריסי עץ
והברווזים
לקיסמים
|
|
|
השיר הזה מוקדש
לחבר יקר שלי,
שאמנם חב לי את
רוב כספו, אבל
תמיד יהיה עבד
מין נאמן
ומנומס...
קומיצה מהרהר על
הערצתו למייקל
ג'קסון. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.