|
אני עוד זוכר את הנשיקה הראשונה
שהחלה ליד הדלת בעמידה
ואולי בסוף הלילה רק הסתיימה
והייתה זו הפעם הראשונה
שנתת לי לעשות עם האושר הכרה;
סנוורת אותי וגירשת את האפלה.
הייתי כבר כאיש גווע
ופתאום הופעת כמו גביש זורח,
שמחק ביעף את תלאות הזמן
וראיתי שוב שמש בינות ענן,
לכל נשיקה מני אז
התמכרתי כמו לסם.
כשנשקת לי היום בלהט שפתותייך
וחיבקת אותי בין זרועותייך
גדול היה האור עמדך
כדי לשער החושך בלעדיך,
שאולי מחר לא תהיי כבר כאן
ואוותר לבדי במחשכי הגן.
25/04/04 ©
|
|
|
שלי ראית? הקימו
תנועה לשחרורך.
איזה צחוק. למה
את לא צוחקת?
אה, הפה שלך
מלא, לא נורא,
תצחקי אחר כך.
החבר של שלי. |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.