|
עד אלי
הביטי
בהרת קיץ יוקדת,
שזרי לראשי
פסי אור זהובים.
עטפיני בחומך
עד תהיינה קרנייך
שורפות בעורי
למען לא אחוש עוד דבר.
יודעת אני כי
אם אמעד
אם יאבד לי הפעם
לא יהיה לי דבר בעולם.
אלי חוף
תתנפץ ערגתי
לאלפי רסיסים
במר יגוני
יאבד אף אורי.
וכנפיים לי איין... |
|
|
חשבתי פעם, איזה
נחמד זה היה אם
היה לי רקטום
מצופה בטפלון,
נכון? ואז כל
החרא היה מחליק
ולא נדבק, ולא
הייתי צריך אף
פעם לנגב.
רמבו 2 מהרהר |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.