מתוך בועה של עצב אני באה אלייך
את המציאות השארתי בחוץ.
נשכבת על מיטתך ומתמכרת אלייך
נותנת לך את כולי
כמה טוב לשכוח... תשכח איתי
מתמזגים ביחד
מתחת לסדינים הלבנים
שני נרות וכמה חלונות פתוחים
אני גונחת
ונאנחת
היא דופקת בעצבנות
ואני נאלצת להתלבש ולצאת אליה.
אבל היא מרה כל כך!
קיוויתי שתיעלם...
מה כבר נותר לי?
מבט כחול וקצת תקווה
מבט כחול וקצת תקווה | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.