גופו של אבי הפסיק להדהים אותי. עורו נוזל על עצמותיו כמו נהר
בתנועה איטית.
כבר למדנו איך להחזיק אותו:
יד אחת מתחת לגב ויד נוספת מחזיקה את הירך. אמא ואני עמדנו
בצידי המיטה, ובספירה לשלוש העברנו אותו לאמבט. סגרנו את
העיניים: אבא, ואז אני.
"או" הוא נאנח, "כל כך קר כאן", בדיוק כשאמרתי
לעצמי "אני לא הבן הראשון שעושה את זה".
אחר כך, אמא משכה את החלוק מעליו ואני ניסיתי להתמקד
בגרבי הצמר שמאוחר יותר אגנוב, כשאמא תחלק את כל בגדיו.
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.