כל חיינו היו מנהגי אבלות -
בשמחתנו הגלוייה
במזוננו המהביל בצלחות
בגביעי המשקה
בהזדוגויותנו הליליות
הניירות הדקים בהם
אנו כורכים את הסמים לשכוח
על המילים, התמונות והצלילים שאנו
טווים להניח את הדעת
להסיחה מחזיונות קצים.

את חיינו היינו כתולים כילה
מעל קיצם לשכלל
תהליכי מנגנונים:
שיקספיר, ריח שושן, רחצה
לעת ערב, שיחה, נסיעה הרחק,
משכב נקבה או זכר או חיה
או לבד

והמצאות חשמל ורעיון וזכרון
ולחימה ואלוהים ואהבה
והולדה, המצאה ונתינת השם... -
וכל מנהגי האדם בכל העתים
הם מנהגי אבלות קלים כקישוטי שיער
והקץ צופה, מעמיד פני נעלב,
מנסה את חליפותיו
הטובות על אימומים
של קולות נפילה