ישבתי במסדרון ליד גבריאל, חיכיתי בתור, היית מספר 251 לאותו
יום ובשילוט הצבעוני שליד דלת הכניסה ללשכה של אלוהים אראה על
מספר 37.
"אני מעדיף גן עדן" אמרתי לו והוא הסתכל עלי במבט מבודח, "ברור
שאתה מעדיף גן עדן", הוא אמר לי, "כולם רוצים היום גן עדן".
אמרתי לו שדווקא כשהייתי קטן חשבתי שבגהינום הרבה יותר מגניב
כי יש שם אש ואדום שם כל הזמן - גבריאל שוב הסתכל עלי במבט ספק
משונה ספק מבודח וסיפר לי סיפור על מישהו שהגיע אליו לפני שבוע
והלך לגהינום בדיוק באמצע ההפסקה והוא חשב שגהינום זה לא נורא
כל כך ובחר ללכת לשם ואז נגמרה ההפסקה והוא הבין שהוא אכל אותה
- גבריאל התחיל להתפוצץ מצחוק, אני לעומתו גיחכתי בנימוס כי
גבריאל די הרס את הבדיחה, וגם בגלל ששמעתי אותה כבר בכיתה ד'.
מס' 49 נכנס וגבריאל אמר לי שכל 50 אנשים אלוהים לוקח הפסקה של
שעה אז כדאי שאני אלך לקפיטריה או משהו כי יש לי הרבה זמן
לחכות שם.
הלכתי לקפיטריה וקניתי קרואסון עם שוקולד ושוקו בשקית, כמו
שקניתי כל יום בצבא לפני שהשתחררתי ופתחתי את ה-startup הארור
הזה, לפני שהתחלתי לעבוד באמת. גבריאל קנה סנדוויץ' ופחית דיאט
קולה, שילם והתיישב לידי.
"זה פשוט סיוט אתה יודע", אמרתי לו, "למה אין פה עוד איזה
אלוהים או איזה מישהו שיעזור לו ?"
"בעיות תקציב, הכול הבאנו לש"ס..."
הוא שוב התחיל להתפוצץ מצחוק, אני גם צחקתי הפעם, כי למען האמת
זו הייתה יציאה די מצחיקה ואישית אני די שונא את ש"ס.
ישבנו שם עוד איזה חצי שעה והעברנו בדיחות על דוסים ובדיחות
בסגנון נוצרי, מוסלמי ויהודי עולים לגן עדן או בסגנון למה
כדורי חצה את הכביש.
"אתה בסדר אחי" הוא אמר לי והבטיח לקמבן אותי אצל אלוהים, אולי
אפילו לקדם אותי בתור. הרגשתי די טוב כי זה דבר אחד שמש"ק
משמעת יקמבן אותך ושהמלאך גבריאל יקמבן אותך, אם כל הכבוד
למש"ק משמעת שלי, גבריאל הרבה יותר מפורסם.
אחרי כמה שעות סוף סוף נכנסתי ללשכה של אלוהים.
המקום היה די מכוער, בפינה היה עציץ נבול וניתן היה להבחין
שהפעם האחרונה שסיידו את המשרד הייתה במילניום הקודם.
אלוהים גם לא נראה כמו כל התמונות שראיתי כשהייתי ילד, לא היה
מסביבו שום זוהר, סתם מישהו שמנמן, מקריח עם סיגר ענקי בפה
ומבטא רומני כבד.
"אלי, אני מבין שאתה נהרגת לפני יומיים כשנפל עליך מקרר ?"
הנהנתי בראשי ואלוהים התחיל להתפקע מצחוק, אני לא צחקתי כי זה
די כאב כשהמקרר הזה נחת לי על הראש, גם אם לשניה, וגם בגלל שגם
את הבדיחה הזאת שמעתי בסביבות כיתה ד', אז פשוט חייכתי בחזרה.
"גבריאל צדק, אתה באמת בסדר, יש לי בשבילך תפקיד משהו משהו,
אני לא נותן אותו לכל אחד אבל אתה מוצא חן בעיניי."
שאלתי אותו מה זה התפקיד והוא אמר שאני אהיה מפקח כללי על
הפעילות הספורטיבית בגן עדן. אמרתי לו שזה נשמע מאוד נחמד אבל
הייתי מעדיף להיות איזו רוח רפאים ושאני אוכל לעבוד בכדור
הארץ. הוא אמר שבשבילי הוא יכול לסדר את זה למרות שהוא לא מבין
איך מישהו יכול לוותר על תפקיד עם כל ההטבות והאופציות של מפקח
כללי על הפעילות הספורטיבית בגן עדן.
עכשיו כל שבוע אני יכול לרדת חזרה לכדור הארץ ולעשות מה שאני
רוצה, כמובן שדבר ראשון חיפשתי בית נטוש שיהיה בית הרוחות שלי,
מצאתי משהו נחמד באחד הפרדסים שבפתח תקווה, ליד בית ספר יסודי,
כדי שיהיה את מי להפחיד.
אחרי זה הלכתי לבית קברות לשבת קצת על הקבר שלי ולדבר עם שאר
הרוחות שקיבלו תפקיד דומה לשלי. בית קברות זה כמו פאב כזה שכל
הרוחות נפגשות בו, יש שם נרגילות, הרבה בירה ומלצריות די
חמודות. הבעיה שכל הרוחות היו גברים, שאלתי את המלצרית אם זה
תמיד ככה והיא אמרה לי שזה פאב קברות של הומואים.
די נעלבתי שקברו אותי בבית קברות של הומואים, למרות ש (וכפי
שסיינפלד ניסח זאת) אין שום דבר רע בזה. כנראה שהיא ראתה את
ההבעה שלי והרגיעה אותי שאין שום קשר בין הבית קברות שקוברים
אותך לפאב שמוקם עליו.
כל כך שמחתי שהזמנתי עוד בירה, חשבתי אפילו לבקש את המספר
טלפון שלה, אבל נזכרתי שדי קשה עכשיו לזיין כשבמקום חלק תחתון
יש לי משהו שנראה כמו סינור לבן וקרוע.
אחרי זה הלכתי לבקר את כל הכלבות שיצאתי איתן ורצו להיות
ידידות שלי. זה די אירוני שכשעכשיו יש לי סדין במקום זין
והייתי דווקא מסכים.
בדקתי בכל חלון ואם היה איתן מישהו אז הייתי ניגש אליה ולחשתי
לה "זמנך הגיע" רק בשביל הכיף, לגבר לחשתי את השם שלי, ככה
שהוא יחשוב שהיא עדיין חושבת עלי. לצערי רק פעם אחת הגבר באמת
התעצבן ורב עם האקסית שלי, עוד יותר לצערי שהיה להם אחר כך
make-up sex. ככה זה, גם כשאני מת אני גורם לבנות לשכב עם
אנשים אחרים חוץ ממני.
אחרי השעשוע היומי עשיתי קצת עבודות בשביל אלוהים, תיקנתי
רמזורים מקולקלים ואפילו הספקתי בין לבין לראות שתי בלונדיניות
מקיאות אחרי שהן יצאו מאיזו מסיבה.
ריחפתי לידן והתחלתי לחשוב על כל מיני דברים, חשבתי על זה
שכשהייתי קטן רציתי שיהיה לי איזה סופר כוח כמו שאני אוכל
לעצור את הזמן או שאני אוכל לקרוא מחשבות של בנות או שאני יוכל
לעשות בחיים שלי save ו load כמו במשחק מחשב, אבל מה שהייתי
צריך זה בסך הכל להפוך לרוח, חוץ מהקטע של הסדין, כמובן.
ואז שאלתי את עצמי למה לא הפכתי לרוח הרבה יותר מוקדם בחיים
שלי.
לא נורא, אולי בגלגול הבא.