לפעמים אני כבר באה וכמעט אומרת לאמא שאני רוצה לנסות להיות
איזה שבוע פסיכיאטרי בצפת, או בכל מקום אחר
לפעמים אני כבר באה וכמעט עושה משהו שאני לא לגמרי יודעת מה
יהיו התוצאות ולא לגמרי מודעת לסכנות
לפעמים אני כבר באה וכמעט צועקת: "למה אני תמיד צריכה להודות
ברגשות?!, אם אתם מכירים אותי אז למה אתם לא יכולים לראות
בעצמכם שמשהו לא בסדר?!"
לפעמים, כשאני חושבת על זה... המילה "תמיד" יותר מתאימה, כי
תמיד אני חושבת על זה, תמיד זה עולה לי בראש, כי זה יותר
מלפעמים, זה תמיד.
יותר נכון להגיד "לפעמים אני לא חושבת ככה"
ותמיד אני חושבת מה ה"תפקיד" שלי בעולם, למה בעצם נולדתי, למה
בכלל הביאו אותי לעולם ולמה באתי...
מה משמעות החיים שלי?! |
