באוויר ניגון ישן, ודגדוגי שתיקות,
מכתשים על הירח - שתי עיניים של כאב,
מזכיר לי את הריח של אותו חיוך כואב.
איך אפשר שמחה לקחת וכולך בחלומות,
בידיעה ששוב תקום, שפוף תחזור לזעקות,
פסיעה בין גל הרהור, והחלטה קובעת
חוזרת לעצמי, להתחלה פוסעת...
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|