כמו צל של מוות
מתכסה ליבי
בשתיקתך
כערפילי הלילה
רגשותיי משייטים
בחלל המתמוסס
גשר צר
מאוד
חיי
מטעה ומבלבל
דרכת בו
בבטחה
הותרת
שביל רמוס
צידי הדרך
זועקים
אליי מן האדמה
כל שהיה
מתפוגג בחשכה
הופך ליציר דמיון
פראי ונודד
וכל שיהיה
מנווט בטירוף
שבין הנשמה לשממה
ולבי שכוסה
לא נשמע
זעקותיו נבלעות.
11.2.04 | 
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.