היה הייתה פיה עם כנפי שפירית
שמעתי ממישהו ששמה הוא לילית
וכל תפקידה בעולם
הוא לצבוע כנפיו של פרפר מסוים
שמעופף באיזור ביצת החולה
אבל מגיע גם עד עפולה.
מי שיודע היסטוריה מבין שייבשו את רוב הביצה,
ולצערנו- גם את האיזור בו הפרפר נמצא,
כך שללילית לא נשאר מה לעשות
ואז התחילו הרבה צרות.
לחלק מהברווזים הכנפיים הפכו וורודות,
ועל הצמחים הופיעו דוגמאות
וכל מיני צבעים שלא צריכים להיות.
למשך זמן מה הכל היה שמח.
הכל היה יפה וגם נראה פורח.
אבל לאימא טבע הרי דרך משלה.
שום פיה שובבה לא תבלבל אותה.
שליח הגיע לגעור בקטנה
והיא הפסיקה מיד- היא הרי פיה נבונה,
אבל אמרה לשליח לשאול את האם
אם היא יכולה לעשות משהו אחר,
נמאס לה להשתעמם.
התשובה הייתה שלכל יצור יש יעוד
ושלילית תפסיק לתפוס את הפיקוד.
הבעיה שלה תיפתר לבסוף
רק אם תפסיק להציק לכל רמש ועוף,
ואם היא משועממת ולא מרוצה
שתצבע בחום את אדמת הביצה.
אז לילית אמרה: אני רוצה צבעוניות.
לא שעמום של חום ולא חדגוניות.
השליח אמר: את צריכה להיענש.
במעשייך עם חוקי הטבע התחלת להתנגש,
ולכל דבר יש סיבה.
בגללך, ברווז אחד נפגע!
מיד לילית ראשה הרכינה
כי היא פתאום עכשיו הבינה.
מאז היא חושבת על הכל מראש
ולפני שמבצעת סופרת עד שלוש.