בבית מפואר בסביון
גר גמד קטן ששמו אלון
בן למשפחה מרובת ילדים
וששת אחיו איתו גרים.
לאחוזה קראו בית השבעה
ופיליפינית חמודה אותו תחזקה.
קראו לה שיקוגילימה
וכדי לחסוך מבוכה
האחים עברתו את שמה לשלגיה
והיו מאוד מרוצים
כי היא ניקתה, בישלה וגם תלתה כבסים
וגם זכתה בפיס בכמה פרסים.
יום אחד מלכה, השכנה הקנאית,
שלאחים לא הפסיקה להציק,
צלצלה למשטרה כי היה לה רעיון,
הרי כדי להעסיק עובדים זרים צריך רשיון
והגמדים בטח מענים את העוזרת,
אז טלפון אחד- ויגרשו את הגברת.
היא לא ידעה ששלגיה נשואה לאלון
ואת העבודה היא עושה מרצון,
כי שלגיה נהנתה להיות עקרת בית
ומימי ילדותה היא אוכלת כזית.
למחרת בבוקר שוטר דופק על דלת בית האחים
ומלכה הייתה בטוחה שהצליחו לה כל התככים.
אך כשהשוטר יצא בידיים ריקות
היא הבינה שנכשלו לה כל התוכניות
וכמה הצטערה כשהסתער עליה כמו עיט
ולקח איתו את סוכנת הבית.
אז מלכה סוף סוף למדה את הלקח-
האחים ושלגיה ימשיכו לשכון לבטח
ובגלל שלקחו לה את העוזרת
היא למדה גם לא להעסיק אף מהגרת.
ומאותו זמן שוכנים האחים בשלום
ומלכה מנקה בעצמה עד היום.