הנה קול מודיע, שהוא שוב נשבר,
וחושב על הרגעים שאת עצמו קבר
הוא מרגיש שהוא מגיע, לייאוש כללי,
כשנותנים לו אושר הוא אומר;"לא בשבילי..."
יש מליון שירים, שמסבירים בדידות,
עוד רצון חזק שלו לחיות בשביל למות.
הוא יודע שאומרים לו, שהסוף קרוב כמעט,
החיים לוקחים אותו מהר, אך עדיף לו קצת לאט
לאט..., לפני שיכבו את האור,
יש עוד שתי מילים שהוא צריך לזכור.
מעט, מעט..., זה כבר נראה לו רחוק,
אוהב להיות עצוב, בסוף אפשר על זה לצחוק.
הנה זה עוד לילה, בלי הרבה שינה,
הוא הבטיח לעצמו, אך זה לא השתנה.
הוא מרגיש שהוא נחנק, ובצורה סגורה,
מסתכלים עליך, תחייך, זה לא נורא.
יש מליון דמעות, שמסבירות בדידות,
עוד סיבה אחת לבכות, הרחק מהמציאות
הוא יודע שיהיה טוב, שהסוף קרוב כמעט,
החיים עוברים לו דיי מהר, עדיף לו קצת לאט
לאט..., לפני שיכבו את האור,
יש עוד שתי מילים שהוא צריך לזכור.
מעט, מעט..., זה כבר נראה לו רחוק,
אוהב להיות עצוב, בסוף אפשר על זה לצחוק.
הנה קול מודיע, שהוא שוב נשבר...
לאט. |