זה הזמן האחרון שלך להנות מהכל,
מכל מה שעברת, שקרה בלי הגיון.
תסתכל אחורה בחיוך, ותבין שזה עלה,
מעל כל צל של מציאות, ומעל קו הדמיון.
נגמר וכבר, צריך ללכת,
תן לאחרים לעשות את הדברים
כל כך מוזר, שהשמחה הולכת
איתך, יישאר לך...
קצת ממה שהם זוכרים.
זה הלילה הסופי שלך לנסות להתמודד,
עם כל מה שעברת, ויותר לא תעבור.
תן מבט הצידה בחיוך, לרגעים שקצת סבלת,
ותבין שעוד תרצה, שכל זה עוד יחזור.
נגמר וכבר, צריך ללכת,
תן לאחרים לנסות את הדברים
כל כך מוזר שהתקווה הולכת
איתך, יישאר לך...
קצת ממה שהם זוכרים.
ויש עוד משהו בך, שלא רוצה להשתחרר,
להוריד את המדים, לחשוב על עוד יום שעובר
וזה שובר, כשהמציאות נכנסת,
בך, היא הייתה שמחה כל כך, ועכשיו היא מתבאסת...
שנגמר וכבר, צריך ללכת,
תן לאחרים לעשות את הדברים
כל כך מוזר, שהשמחה הולכת
איתך, ונשאר לך...
קצת ממה שהם זוכרים. |
