איה גור / הספד למילים |
אחת אחת,
בים הדממה.
הן נידנו למיתה אכזרית במצולות,
חסרי המימד הטביעו אותן.
המילים טבעו,
הן תוחלפנה
בכיסי אוויר
בבלונים של מסטיק
בבדים מנוקדים
לא חשוב במה,
עכשיו תשרור דממה.
המילים טובעות בים הדממה,
ואיתן גם אני,
אל תנסו למשותני,
צפויה לי מיתה עוד יותר נוראה.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|