מאחורי השיר הזה יש סיפור ארוך ומאוד עצוב,כואב,מייגע ואמיתי.
כמובן שהוא יצא מצחיק ומשעשע כי הוא אבסורדי לחלוטין.
השיר ליווה אותי במשך שנה וחצי עם כל התחושות המתוארות בו
ובן אדם מקסים עזר לי לעבד אותו כדי שאני אוכל להופיע איתו
בתור מונולוג בבגרות תאטרון.
אתם רק יכולים לתאר איך הוא היה מוצג.
תודה לניר המקסים שעיבד איתי את המוזיקה.

מילים ולחן: מיקה מעוז
עיבוד מוזיקלי: ניר

המילים:
הם מסתכלים לי בעיניים כל המאכלים
הם אומרים לי "תנסי"
והם כל כך מפתים!
הסתכל עלי הבייגלה,
הסתכלה עלי עוגה-
בחפיסה מלאה שלמה ועטופה.
אני התפתתי מסיבה כלשהי,
שזה אל כל כך מובן..
טרפתי לבטן,
בעיקר לנשמה
והם חגגו בבלאגן!

רירים של רוק ופיתויים
אני והאוכל ממזמן לא חברים
הוא רוצה להזיק לי ואני בביטחה קונה את הבולשיט
שהוא כל מה שאני צריכה
לפעמים אפילו יש לי הרגשה
שהם עושים שם מסיבה
ומתכננים שם כולם
להכניס לתוכי את כל האוכל בעולם
עושים עלי ניסויים
ואני נכנעת בכאב
נפשית, פיזית
פנימית וחיצונית
אין בי שום חלקיק רעב

לקחתי את הבייגלה
ריסקתי לרסיסים,
את העוגה והשאר רוקנתי לכיסים.
בפטיות מוחלטת הזמן נמרח
לבסוף כיסים רוקנתי הכל לתוך לפח.
אחרי זה הוא הטעה אותי שוב
האוכל הזדוני כי הוא טעים
כולי התמלאתי תאווה ליקוקים ופיתויים

הלכתי לפח בלי בושה,ואכלתי את האוכל שזרקתי ברגע של חכמה.

רירים של רוק ופיתויים
אני והאוכל ממזמן לא חברים
הוא רוצה להזיק לי ואני בביטחה קונה את הבולשיט
שהוא כל מה שאני צריכה