[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







הפלגמט האפל
/
שני לילות ארוכים

- או, שלום דוקטור,
- שב בבקשה... ובכן, איך אתה מרגיש?
- תלוי איך אתה מגדיר את זה.
- איך שאתה מגדיר את זה!
- ובכן אז אני מניח שדיי בסדר בסך הכל, זה פשוט שאני קצת
מהורהר בזמן האחרון, אתה מבין?
- לא, לא מבין, לא מבין, תמשיך, תמשיך.
- אחח, אחח...  איך אני אומר את זה, אני מתקשה למצוא את עצמי
לפעמים, זה כאילו שאני מאבד שליטה, הלחץ משתלט עליי ומחרפן
אותי לגמרי.
- תן לי דוגמא לזה.
- בדיוק לזה אני מגיע דוקטור, אני מתעורר באמצע הלילה, אחת
וחצי, המיטה ספוגה זיעה, צחנה, החלון סגור, אני מרגיש לא טוב,
ולא שקט, בסופו של דבר אני מחליט ללכת לשירותים ומקיא דם...
- אז היית צריך ללכת לרופא הגדוד שלך לא לקב"ן, קצין בצה"ל
צריך לדעת את זה.
- ובכן דוקטור הלכתי כמובן, אני מגיע למרפאה שלו, בבסיס שכן,
אחרי הקאה שניה. והלחץ נמוג, שקט, אני מרגיש טוב יותר בסך הכל
לא נורא כל-כך. המלווה שלי מעיר את החובש, אני כבר לא בטוח,
הייתי צריך לבוא, לא הייתי צריך. אולי אני בסדר וזה סתם קלקול
קיבה, אולי אני סתם היפוכונדר. החובש לוקח מדדים ואני מקווה
שהחום מתחת ללשון יעלה פתאום, שלושים ושש אפס אפס, משהו. לחץ
דם תקין. דופק, תקין. בן אדם, דפוק, מה מעיר אותו בשלוש בלילה.
חובש מעיר דוקטור. דוקטור בודק בציניות מעושה. מורה, תן לו
כדור זה בלאט. החובש מוציא כדור מעטיפת כסף וקצת מים בכוסית
קטנה של בדיקת שתן. תן לו גם אינפוזיה עם חומר זה וזה ובלאט.
מחבר ואני רוצה להסתכל. אני מרים ראש, תוריד ראש, תשכב, הוא
אומר לי, מחבר האינפוזיה ומזריק לתוכה גם איזה שניי מזריקים.
אני לא מרגיש את זה. הרופא מגרש את המלווה, זה ייקח שעתיים
לפחות, הוא מורה על האינפוזיה. המלווה נוסע. דוקטור מורה לחובש
להוציא עוד שני כדורים, אני נלחץ, לא רוצה! אני חייב? חושב אם
אני יכול ואם אפשר בכלל להתנגד ומה יהיו ההשלכות. אני לא לוקח
תרופות בדרך כלל, אני אומר, והדוקטור משיב לי, אף אחד לא לוקח
תרופות מתי שבא לו, רק מתי שאומרים לו!, אני לוקח. אני לא יודע
מה לעשות, לשכב, לשבת חצי לשכב, אי אפשר להזיז הרבה את היד,
והטפטוף איטי. מה אני עושה עם עצמי, לחץ!, ל ח ץ ! למה באתי
לפה, עכשיו אני בטוח שעדיף היה לא לבוא, דוקטור גם אמר שזה בטח
קלקול קיבה, וליתר בטחון ייתן לי גם כדורים נגד אולקוס. חוסר
הסבלנות מתגבר והזמן רק התחיל והוא לא עובר. מסתכל בשעון, מחפש
מחשבות, לא מסוגל, הלחץ, הלחץ, מחכה , מחכה, מלא זמן עבר, בודק
את השקית, לא הרבה השתנה, מסתכל בשעון, שבע שניות! או אלוהים
איזו טעות נוראה, מזל שאת הנשק השארתי בחדר. מה אעשה, לבכות
אני לא מסוגל, ממש מתוסכל. אני אומר לדוקטור, דוקטור אני יכול
ללכת? אני לא מסוגל, אני לא מסוגל לחכות פה עד שהאינפוזיה
תיגמר, דוקטור שעתיים אני אשתגע, אני לא יכול לעמוד בזה
דוקטור, לא יכול, לא יכול, אני לא יכול פשוט ללכת? לא פוסק
הדוקטור, אתה לא ילד קטן הוא אומר לי. כמה חבל שבאתי, אני
חושב, תחושה נוראה שכזו, זה הולך להיות לילה ארוך, הדוקטור
והחובש הולכים לישון. ואני מותש, והלחץ, או הלחץ, אני חסר
סבלנות, לחכות רק שתיגמר האינפוזיה ואני אעיר אותם, שרק תיגמר
ואני אעיר אותם ואלך. והזמן, או הזמן, אני מחכה מנסה לחשוב על
משהו, מנסה לחשוב על מישהי, לא יכול להתרכז, לא יכול להתרכז עם
כל הלחץ, אני היסטרי ממש, כשמשהו תקוע לך ביד ככה זה אני מניח.
הדופק שלי בטח על מאה עשרים קילומטר בשעה, וככה בטח אי אפשר
להירדם. מסתכל בשעון, הופך תנוחות, הופך תנוחות, הופך תנוחות
ובודק את השקית, דופק את הראש בקיר, משנה תנוחות עוד פעם,
מסתכל על השעון, בודק את השקית, מסתכל על השעון, בודק את
השקית, מסתכל על השעון, בודק את השקית. בסוף זה עבר, וכאילו זה
היה זמן כה קצר. וברגע שהוא הוציא לי את זה מהיד נרגעתי קצת
מההיסטריה, מהייאוש ומחוסר הטעם לחיים. הרופא שיחרר אותי,
אמרתי לו שאני מרגיש יותר טוב, רק כדיי לעוף משם כמה שיותר
מהר, כמו מכלא, כמו לחופש, כמו לחיים, לרוגע, לרוגע. יצאתי
ללילה וחיכיתי למלווה. פסעתי הלוך ושוב, לאורך כביש שחור
משחור, היה לי הרבה יותר מדיי זמן לחשוב עד שהגיע, והלילה כמו
כלא, כלא של חושך. כשחזרתי  הקאתי עוד פעם דם, וגם עלה לי
החום. ורק חיכיתי לבוקר, שכבר יבוא. קמתי כל כמה דקות להקיא
והזמן לא עבר והלחץ גבר, אז עכשיו אני מרגיש דיי בסדר.
- זה סיפור מעניין, אז אולי תסביר לי, שאני אבין, למה בעצם
אתה פונה אליי?
-  זהו זה דוקטור בדיוק לשם אני מגיע, אני לא שולט בעצמי
דוקטור, בזמן האחרון אני חושב הרבה על דברים נוראיים, דוקטור,
על רצח, דוקטור, אתה חושב שאני מסוגל? בזמן האחרון יצא לי
לראות כמה מהסרטים האלה המופרעים, אני לא רואה הבדל דוקטור
בינם לביני, אותו הדבר. אני לא יודע מה זה כבר משנה מת או חי,
הכל כל-כך זמני, ומה נשאר?! אני מתחיל לחשוב דוקטור, והזמן
מתקתק, הוא עובר, עובר, עובר, עובר, תיק, תק, תיק תק. אני
מסוגל? הא דוקטור? אני מסוגל לעשות את זה?
- מה אתה רוצה? פטור משירות, פרופיל 21?
- לא דוקטור רק שתאמר לי את אותה התשובה, אותה התשובה שקיבלתי
מכל רופא מחורבן אחר בצבא המזוין הזה, שתאמר, הכל בסדר אצלך,
אתה לא מסוגל לעשות את זה, זה שום דבר רציני, קצת היפוכונדר,
הכל בסדר אצלך.
- למה אתה חושב ששטויות כאלה מעניינות אותי? ושאני מעוניין
לבזבז עליך את  הזמן.
- בגלל ש... דוקטור, בגלל ש... אתה לא הולך להיות הקורבן
הראשון שלי!







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אין זמן! מהר!
אל תטרחי אפילו
להוריד את
החולצה! אני
מתגייס עוד רבע
שעה!


זוזו לסטרי מנסה
לזיין פקידה
בלשכת גיוס


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/5/04 22:27
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
הפלגמט האפל

© 1998-2024 זכויות שמורות לבמה חדשה