[ ביית אותי ]   [ עדיפה ]   [ עזרה ]  [ FAQ ]  [ אודות ]   [ הטבלה ]   [ דואל ]
  [ חדשות ]   [ אישיים ]
[
קול-נוע
]
 [
סאונד
]
 [
ויז'ואל
]
 [
מלל
]
 
New Stage
חיפוש בבמה

שם משתמש או מספר
סיסמתך
[ אני רוצה משתמש! ]
[ איבדתי סיסמה ): ]


מדורי במה







נטע שביל
/
פיות וניפוץ בועות

"סבתא, מה סנטה קלאוס יביא לי לשנה החדשה?"
"אני לא יודעת. מה ביקשת ממנו?"
"ביקשתי שיגיד לאימא ולאבא לחזור מהחופשה כי אני מתגעגעת אליהם
מאוד".
"פיה קטנה שלי, כבר אמרתי לך, אימא ואבא לא יחזרו מהחופשה אף
פעם, אבל הם נהנים שם וזה מה שחשוב".
"אבל... למה הם לא לקחו אותי איתם? הם לא אוהבים אותי?"
"בטח שהם אוהבים אותך הם פשוט רצו להיות לבד".
זה היה ערב חג המולד, שלג בחוץ, רחובות מקושטים, עצי חג-המולד
מנצנצים בחביבות מחלונות הבתים.
כבר עברה שנה מאז התאונה הנוראה, שנה מאז שהם מתו, והנה סבתו
מסבירה לאחותו בעדינות שהם לא יחזרו יותר. "הם בחופשה", היא
אומרת, "הם נהנים שם". היא כל-כך השתדלה והוא העריך את המאמצים
שלה, אבל הם מתים! דמעות החלו לעלות בעיניו כשחשב על כך, תופס
את המשמעות העצומה של הידיעה הזו. היא לא תוכל להחזיק אותה
בבועה כל חייה. הוא החל להתרגז מסיבה לא ידועה. היא תמיד הייתה
יקרה לו, אחותו, המלאך שלו. הוא אהב להקשיב לה מדברת, לקול
האלוהי שלה.
"אז אולי רק נבוא לבקר אותם יום אחד ומיד נלך", המשיכה.
"אולי בהזדמנות".
"רוצה לבוא איתנו?" שאלה אותו.
"לא", הוא ענה והחל להתעצבן באמת, למה היא לא מספרת לה! היא
כבר גדולה מספיק, היא תבין!
"טוב, אז אני אלך לארץ שבה הם גרים ואתה לא, ואני אראה את
הגמדים והפיות ואתה לא, ואני אפגוש את סנטה קלאוס ואתה לא",
אמרה בקול מעצבן, כאילו היא מתגרה בו, אבל הוא לא יכול היה
לכעוס עליה הרי היא המלאך שלו.
"נכון סבתא? נכון?"
"כן יפה שלי נכון".
"לא נכון", הוא אמר.
"כן נכון", היא ענתה לו.
אבל הוא לא יכול היה לכעוס עליה הרי היא המלאך שלו. הוא לא כעס
עליה, הוא כעס על סבתו, למה היא לא מספרת לה!
"תגידי לה כבר!" הוא צעק על סבתו, "למה את לא מספרת לה היא כבר
גדולה מספיק היא תבין!"
"היא לא תבין!" היא ענתה לו, "ויש דברים שגם אתה לא מבין!"
"בסופו של דבר היא תדע! למה לא לספר לה עכשיו?" הוא הגביר את
קולו.
"זה מוקדם מדי לדעתי", היא הגבירה את קולה, "ואין לך מה
להתווכח איתי!"
הוא פתח את פיו כדי להמשיך להתווכח אך בדיוק הטלפון צלצל וסבתו
רצה לענות.
הוא הביט באחותו בכעס, "כן נכון!" היא אמרה וחרצה לו לשון.
היא חייבת לדעת!
הוא התפרץ.
"אין דבר כזה פיות! אין! הן ירדו לגיהינום לשתות תה עם השטן,
וסנטה קלאוס? חה, הוא מחלק מתנות למתים בגן-עדן! ואימא ואבא,
גם אין, הם הלכו".
"הם הלכו לקבל מתנות מסנטה קלאוס?"
"לא! הם באדמה מדברים עם התולעים".
"אבל... הם לפחות מאושרים, ככה סבתא אמרה! הם מאושרים?"
"לא יודע, ניסית פעם לדבר עם תולעת?"

השתררה דממה מעיקה מסביב, עיניה התמלאו דמעות, היא הסתובבה
ורצה לחדרה מיבבת בבכי, והוא? הוא התיישב על הספה, חושב איך
ניפץ באכזריות את הבועה שבה היה שרוי מלאך קטן, המלאך הקטן
שלו.







loading...
חוות דעת על היצירה באופן פומבי ויתכן שגם ישירות ליוצר

לשלוח את היצירה למישהו להדפיס את היצירה
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
אהה, סליחה...
הגעתי למקום
הנכון?
אני מחפשת את מר
סלוגן. מישהו
מכיר?
אמרו לי שהוא
פה. אפשר לפחות
לומר איפה אני
אוכל למצוא
אותו?
מישהו...?


תרומה לבמה




בבמה מאז 9/5/04 14:58
האתר מכיל תכנים שיתכנו כבלתי הולמים או בלתי חינוכיים לאנשים מסויימים.
אין הנהלת האתר אחראית לכל נזק העלול להגרם כתוצאה מחשיפה לתכנים אלו.
אחריות זו מוטלת על יוצרי התכנים. הגיל המומלץ לגלישה באתר הינו מעל ל-18.
© כל הזכויות לתוכן עמוד זה שמורות ל
נטע שביל

© 1998-2019 זכויות שמורות לבמה חדשה