איפה היא מתחילה ואיפה היא נגמרת
מי זאת שם למטה מתבוננת עצובה, שבורה
מסתכלים עליה ולא רואים את כולה. רק חלק לא בת ים  
ילדה קטנה ויפה, שעצוב לה קצת מציצה מעבר לכתף,
גופה מתכופף.
מחזיקה את רגליה. כפות רגליה לא נוגעות בקרקע כמו מרגישות את
האוויר. הכנפיים כבר קרועות מרוב נסיונות לעוף ללא הצלחה.
חורים, קרעים, צבעים דוהים אנשים מסתכלים
"אפשר לראות?"
והיא, לא רוצה שיסתכלו בכוח, לא רוצה להתאמץ יותר מדי
להציץ את עצמה החוצה. מי שחולף שיראה,
מי שאוהב שייגע. אבל לא בכוח
להרים את החולצה. אני שומרת עלייך אל תדאגי.
את הדבר היחיד ששלי, תמיד. אוהבת. מלטפת אותך.