חם פה, אינעל רבק... חם וצפוף. עם כל השאהידים  שהגיעו השנה,
אין מקום לנשום. אז אני בא למנהל שלנו ואומר לו "תשמע, יא
חביבי, זה לא הולך ככה !". אני מהשאהידים הראשונים, ככה שיש לי
זכות דיבור פה. ומה הוא אומר לי? "מה אתה רוצה, יא אחמד,
כשבנינו את המקום, לא בנינו על כ"כ הרבה קדושים, כמה קדושים
כבר יכולים להיות?! 2-3, לעשר שנים... אבל עם החוקים שלכם,
פתאום אתם מביאים לי עשרות בשנה...". אז אני אומר לו "מה
לעשות, ככה זה, תרחיבו!" . אז הוא אומר לי שאם היה אפשר, היו
עושים את זה ממזמן, אבל אין לאן להרחיב, השמיים בתפוסה מלאה.
ועכשיו... חם וצפוף, כוסססס אחתכ...
הגעתי לפה, היה פה גן עדן. רק הגעתי, התנפלו עלי 70 בתולות
יפות כמו ירח. אז נכון ששאהיד קטן לא נשאר מהפיצוץ, אבל בכל
זאת... 70 בתולות מלטפות אותי יום ולילה מכף רגל ועד ראש.
פתאום, לפני יומיים בא אלי אחד האחראים פה, אומר שצריך לקצץ.
אז אני אומר לו" מה לקצץ?! גם ככה לא נשאר כמעט כלום!" אז הוא
אומר "לא מזה, מהבתולות...". וזה בכלל הביא לי את הסעיף, למה
ההסכם היה שאני מתפוצץ ומקבל 70 בתולות, אז פתאום משנים לי
הסכמים? אז מה הוא אומר לי "אין מה לעשות, אילוצים, גם לאחרים
הבטיחו 70 בתולות, נגמר המלאי... אפשר לחשוב כמה בתולות כבר
יש? בכל זאת, אנחנו במאה העשרים ואחת..."
אבל מה שהכי מעצבן, זה שהבתולות שאני מוסר, לא יישארו בתולות
כשהן יחזרו, למה השאהידים החדשים מתוחכמים. שמו סמרטוטים על
השאהיד הקטן שלהם, ככה שכמה שהפרצוף שלהם נראה כמו פיצה, לפחות
הקטן שלם.
ועכשיו, גם חם, גם צפוף, ובקושי 15 בתולות...
שיבוא שלום, אלחמדולילה, יפסיקו השאהידים להגיע...