בגינה המוצללת של גן אסתר האביב ליבלב עם ילדותינו. כדוריות
אור לבנות חדרו מבעד לעלווה וציירו עיגולים בחצר.  על השולחן
עמד פנס קסם, תיבת עץ שעליה כמו בספר תורה מגלגלים סרטים
דוממים ואגדות. החצר הייתה עטורה בעציצים שונים ושער צבעוני
סגר עלינו. הגננת סידרה את פנס הקסם, ופרפרלבן ריפרף באויר
הזיווני, הרוחש. "זה לבנין הכרוב" אמרה הגננת והכניסה את התקע.
אור זהוב זימזם מלתוך הסיפור שסיפרה. מעשה בילד גיבור שאבא שלו
היה מכוון רכבות. לילה אחד, ליל סופה וסער, התקלקלו הפסים והיה
צריך לעצור את הרכבת כדי שלא יקרה אסון איום ונורא. אבל האבא
היה חולה מאד ולא יכול היה לצאת החוצה. הילד לקח פנס אדום, לבש
מעיל וכובע ויצא להציל את הרכבת. הקטר מתקרב ומתקרב והילד
מאותת וברגע האחרון נעצר הקטר ולבי פירפר כמו היה הוא ציפור.