דניאל יובל / אבן. |
הרגש חסום
האם אני עשויה מאבן
או שמא בעצם איני כלום
המחשבה משתקת
הפגיעה בי חותכת
לחיים של חפץ נדונתי
בפני מאהביי כולם קטונתי
עמדתי בפינה ומעשיי בי חרוטים
עמדתי בפינה וחייכתי חיוכים מעושים
שום הבעה לא באה לפני
שלהם רצון משלהם
ורחמים לא גילו כלפיי
מלאך המוות תפקידו מגלם
כאשר המודע שלי בעבור זה ישלם
ומחשבותיי יצאו לחופשי
אך הן עדיין נעולות בתוך ראשי
מסתובבות במעגל אינסופי ורחב
של צער, שמחה והכמיהה למרחב.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|