פיית הביסקוויטים / צימאון |
שכמהה לסוכריה,
כמהה אני אליך.
דמי רוצה לחוש את מתיקותך
וורידי רוצים להרגיש את נוכחותך.
כמו נאהבת תמימה
שלא יודעת גבולות ומגבלות,
רוצה אני
להתפנק בזרועותיך.
ובעת גשם בשדות
וכפור בעצמותיי
ואני חסרת הגנה,
כה כמהה לידיך
החמות והמפנקות.
חושקת ועורגת
לשפתיך,
לנשיקותיך.
וכשהגשם יחדל
ארצה לרוץ חופשייה בשדות,
לקטוף לי חמניות.
ותמיד
ליפול עליך/אל זרועותיך.
ורוצה תמיד לחשוב על הטוב;
הטוב -
שלא אדע בלעדיך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|