אמרת מילים ואני בוכה
והכל נדמה פיוטי ויפה
מילים מזמרות לי שיר אהבה,
במנגינה שאולי פעם שמעתי

אותיות נזרקות לחלל האוויר,
מתחברות למילים ללא כל משמעות
קוטפת אותן בשמלה אוורירית
באהבה מהותית, בשכרות

מצרפת זריזה מילים לא מובנות
למשפט משובש עוד פחות
יוצרת מהן משהו פיוטי ויפה שאמרת
שהערצתי אותך ואהבתי
והשתגעתי

ואתה התרחקת אולי בחייך
ואני אפילו המשכתי קדימה
הלילות זהרו, הימים פעמו,
העונות חלפו עם שנים

אתה קיץ ואני חורף
שני הפכים משלימים וטיפשים
בתחילה אותי הפשרת, שמחת האביב,
חלפת ונותרתי
קפואה מבפנים

לתומי שוב חשבתי,
העולם מסביבי
אני אדישה אתה לא לצידי

אבל שוב אמרת עוד מילים ואני שוב בוכה
והכל נראה פיוטי ויפה
החום של הקיץ שלך הותיר בי ניצן
שפרח והמטיר בי דמעות
כמו טיפשה על הסוס אני רצה קדימה
מחפשת לי איפה לבכות

ואתה תאספני אל בין זרועותייך
ותפלוט אותיות שיתחברו למילים
דמעותי יצרפו אותן בכח הזרם
למבחר משפטים מרהיבים
אנצור בליבי לנצח
ואשכח בשנית שאתה רק בן אדם

המחסומים ייפלו, הרגשות ישרדו
פנים אדומות ועיניים דמעות
מיללת לחלל האוויר אותיות.
תצרפן למילים בעדינות נערצת
באהבה יהפכו למשפטים בעצמן
ותאסוף אותי כך מבין הקרשים
תלחש לי רגשות של אהבה ושלי ושלך

ואז שוב אהיה בסדר, מורכבת מחדש
אתה לא שלי ואני לא שלך ואנחנו לא כל כך אנחנו
שתי ישויות מפזזות בחלל האוויר
מחפשות ותרות כל אחת לעצמה
רק בסוף אבין,
אני שוב מחפשת אותך.