צרי בריקנר / אמירים |
שט לו זמיר
מנסה לספר לי אודות שכחה
ודבר אבוד.
בבואה, אמר
של מראה מחייכת
לא אמרה מעולם מהו ליבי
קן חלום, קן חלון, סיפר לי, כבר הם כמו
אור ניאון
ישבתי לדידו
אך מה לי, מלבד צמרת עצים?
חובק מבטי בין אור ערבים
אדון זמיר הצמיח כנף ורץ
על שקיעה הגיף כנפיים
ובזריחה כבר נשמתו הפריח
נותרה צמרת שכוחת רצון
וכמיהה על מראה עם שריטה מועדת
מלטף לחי כלשהי באוויר
ארדם בין כותל סתור פנים
ומה לכם עוד, אמירים?
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|