כאב נשבר אל מול חמלה
אורה - שפת הבורות
מכה בברך
תבוא אליי ותדבר
איני יודע מהו חרש
צעקות נשמעות
והחרס הוא גלום
צריחה שבאה
ולא אמרו לי
מותר
אפשר שדואב
רוצה אני
לבוא
לבכות
(רוצה אני לומר מאלה)

שיברון לא כתב על דמיונות
אמר שצריך
זאת הרי דקירה חורכת
אבקה מהרוח היא בחירת ליבי
גופי קרוע ופסיקתה
ייאוש מגומגם

חיטוט - לקח אותי.
אם לטייל
אז לגרור את רגליי על פני האדמה
אתה לי אימא
שאלת אותי על ההקרבה
רחוקה מהמפלחת שפתיים
ששוב ציירה ריסים
מחקה כיסאי
וניתצה אותו בארץ הזאת