את המשימה הראשונה של החיים שלי ביצעתי...
אחרי שישבתי וחשבתי.
חשבתי שזה משהו בלתי אפשרי.
למרות שכל מה שקורה לא תלוי בי.
נתתי לזה לזרום, לא היתה לי ברירה אחרת.
לא היה לי אפשרות בחירה.
רק ללכת לפי ההרגשה.
אני מסתכל על עצמי.
איך אני רואה אותי... זה לא דומה לי בכלל!
אבל ככה אני מצליח להיכנס לעולמות אחרים.
לברוח...
פעם יפה, פעם מכוער...
פעם רגוע ופעם עצבני...
אני יודע מה צופן לי העתיד.
אני שולט בגורל שלי...
אבל האם יכול להיות כי הוא שולט בי?
אני מסתובב סביב זה כל היום...
עשיתי מעצמי בנאדם מחושב.
אני תמיד עוצר בשיא...
ייאוש - זאת מילת מפתח אבל היא פתחה לי דברים אחרים.
שלא ציפיתי להם...
אני משחק עם המקלות.
שולט בכדורים אבל היא כישפה לי אותם,
היא כנראה משהו ששינה לי את חיים...
לרגע הבנתי מי אני... ומה אני, שמתי את הכל בצד.
גיליתי שהרצון הוא החזק מכל...
שאף אחד לא יעצור אותי.
איך זה שרק אנשים שעוברים משברים בחיים מגיעים למסקנה הזאת?
כל הדברים עוברים לי מול העיניים עכשיו.
ועדין יש מישהו שמחזיק בחוטים.
אני מסתכל ומחייך... יושב... חושב... ומחייך.
אני נוסע בכביש... כביש החיים הרבה מכשולים בדרך...
את רובם עקפתי ונכנסתי בקיר הכל התנפץ לי בפנים ושבר אותי...
יצאתי לדרך האחרונה.
זה היה כאילו אני במצב סופני הזדמנות אחרונה... לקחתי את
המושכות לידיים.
שלטתי בכל.
שטתי מעל כולם וניתבתי לי מסלול.
אבל מה יכול להיות יותר מהנה מהאתגר? לסיים אותו...
לשבת... לחשוב... להסתכל אחורה ולראות שהמפלצת לא כזאת
גדולה...
את המשימה הראשונה של החיים שלי ביצעתי?
בעזרתה האדיבה של שיר
http://stage.co.il/Authors/32643