אהוב אותה רק עד חצות,
אביה חפץ בה בבית.
בוא עימה בסוד גופה עוד שניות אחדות,
בחשכת הליל תיעלם היא כעיט.
לאב היא הבת הבכורה,
ניצן שתילותיו הראשון.
כה טהורה ותמימה היא ודאי בעיניו,
עת זכרותך בידה תזדקף בגאון.
נצמדת אליך כחיה רדופה
ניצת בה הפחד לפתע,
שואבת ממך כל טיפת אהבה,
הן יפוג הקסם עוד רגע.
ובראשה המבולבל משיכרון החושים,
היא תגלגל מחשבות חרדות:
"אהוב אותי עוד כמה רגעים,
אהוב אותי עד חצות." |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.