הרחקתי נדוד בדמיוני הפרוע
אל חלקת אלוהים שמעבר לים
על כנפיו הקלות נשאני הרוח
שם קבעתי חיי מעתה עד עולם
לא נטלתי עמי משא עלי שכם
לא נברתי בסבך שהותיר עברי
נטלתי תרמיל ועמי ככר לחם
ומסורת אבות שתתווה את דרכי
מעוני שם קבעתי בצל התפוח
מצעי פרשתי על שפת האגם
על מרבד עלעלים הייתי שרוע
לזמרת צפורים הייתי נרדם
בהיתי שעות ארוכות בשמי תכלת
שלוות דמדומים מכתיבה את שירי
לא היו חרטות, לא ידעתי איוולת
מנגינות התנגנו על אלפי מיתרי
לא היו מלחמות, לא שטנה ולא פגע
הייתה אהבה, היה רוך ועדנה
לא ידעתי יגון ומכאוב אף לא רגע
אך הכל התפוגג בשובי חזרה |
