אני עדיין דבוקה כולי בסלוטייפ
עם משב רוח קטן אני מתפרקת שוב
וצריך להתחיל לחבר מחדש את החלקים
לגלות מה התמונה הגדולה.
עדיין אני נלחמת על כל טיפת שפיות.
אני רעבה, ועייפה, ומאוכזבת מעצמי כל כך -
אני לא מצליחה להביא את עצמי ללמוד
לא מצליחה להחזיק חבר יותר מיומיים
ואני עדיין מרגישה כל כך אבודה.
רק אתמול חשבתי שהכל מסתדר
רק לפני שעה שרתי בשמש
אבל עכשיו אני כלואה בחדר, דופקת על קירות
בוכה וצועקת.
זאת אני, גם אחרי 20 שנה
חשבתי שהכל ישתנה
חשבתי שיהיה אחרת. |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.