רונית כהן / הייתי נוסעת |
היה לי פעם, אך הכל התפוגג בשנייה של לחץ.
אני מדמיינת אותו עם סיגריה של נובלס,
הוא רואה אותי ואנחנו שנינו לא בדיוק אותו דבר,
הוא רואה מיניות ואני רואה את הילד, טיפות של ערק זולגות
משפתיו אל ישבנו, בקבוק של ערק מעל לטוסיק... זולגות.
אני רואה היטב טיפות שזולגות.
שקופות שקופות,
כמו לא היו כלל,
כמונו.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|