בארגמן מילותייך החמות
אנו מטפסים על הגבעות,
בתכלת המילים
אנו עפים למרומים,
בהילת הירוק של השדות
אנו מתעלסים ומשחררים גניחות,
בלחישתך ככחול הים השוקק-
לי, כנימפה יפיפייה את נראית.
אבל...
כאשר מילותייך נשמעות כחריקות
את נוטלת ממני את הביטחון,
מדירה מעיניי שינה
ומערערת בי את השלווה.
אז שעותיי נדמות מלכת
בדומיית קיפאון עוכרת.
22/04/04 © |
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.