רוית אסייס / סבתא |
אני זוכרת לילות קרים אפורים
את אותי מחבקת וקצת יותר נעים
ואותי את לוקחת למיטה הגדולה
לידי יושבת ואותי מכסה
ומביאה נשיקה ואותי מחבקת
אליי מחייכת ואחר כך צוחקת
אפילו להגיד שלום ולתת נשיקה לא הספקת
אלוהים רצה אותך ואת אליו מיהרת
המלאכים עליך שומרים עכשיו
אני מקווה שהם שומרים טוב, מגיע לך משמר מזהב
אותך אני לא שוכחת "קרידה מיה", עליך ללא הפסק חושבת
אני כל כך רוצה שתיהי פה "קרידה" , אני יודעת שעליי עכשיו את
שומרת.
תדעי סבתא שפה למטה כולם אוהבים ומתגעגעים
נפגש שם למעלה ביום מן הימים.
היצירה לעיל הנה בדיונית וכל קשר בינה ובין
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|