|
סרט
היא שוב חושבת... על בינו לבינה על בינה לבינו... מתי זה ייגמר
?
השאלה שוב חותכת... וזה אפילו לא סכין... אבל כנראה שהחיים
חדים... כנראה שהחיים חותכים...
זה ישאיר צלקת?
לא בטוח... אבל בטוח שיכאב ... יכאב כי רגשות כואבים... יכאב
כי צלקות באות אחרי כאב..
ואולי היא סתם חושבת... אולי זה דמיון... אולי זה לא רגש...
אולי סתם ביזיון... בושה... בושה כזאת שלא רוצה ללכת... בושה
שלא משנה בכמה מים תשטוף... היא נשארת.
אבל גם בושה עוברת... הופכת לעבר... אבל לא... לא אצלה... היא
מסתכלת... אצלה זה נשאר.
והרגש יזרום... ואיתו ימשיך כאב... זה הופך להרגל... לשגרה...
פתאום כאב זה לא דבר נורא..
והלב?
המוח?
מה איתם... סתם איברים... מי מתייחס לכאלה דברים...
עוד מעט שמש... כן היית ערה כל הלילה... מה תעשי מחר... תצחקי
מבחוץ... תדמעי מבפנים... תחשבי "איזה זין... נמאס מהחיים." לא
נורא... זה קרה שאת ילדה... זה יקרה שתהיי גברת... הרי ככה זה
בחיים..
הכל כמו בסרט. |
|
|
אז מה אמ אינ לי
סופיות, מה
אנחנו גרימ
בעירק?
אינ קשר
משעממ לי בחיימ |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.