כל הערב שמרת לי טינה
על פצעים שהזנחתי, וכעת
כשהנרות מסיימים את טיפת החלב
האחרונה שלהם, וכוסות היין
נושמות לגימה אחרונה,
אומר לך
איך היינו יושבים לפנות ערב
וסימפוניה שלמה
מתנגנת לכבודנו.
את אינך לידי.
אט אט פרמת אותנו
וכיום אינך שומרת לי אפילו קרן
זווית בלבבך.
עלים רבים עוד ישרו ויצמחו בעץ חייך.
מטיילים רבים עוד יחסו בצילך.
אודה כי אף שאיני מבין,
אני שמח בהיותך.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|