אם היית קוראת את שירי,
בדף פנקס מקומט שעף אלייך ברוח,
בשורות עקומות וכתב לא קריא
פותחת דלתות נעולות בבריח,
מוכה בחוזקה מעוצמת אהבה
כולך אדומה, חסרת נשימה ונרגשת
בעינייך מבט מאוהב במילים,
לעולם לא היית מגלה,
מי אוהב את מי והאם הם עדיין
ואת שמו הכותב בחר והשמיט,
גם לא ציין אזור מגורים
בתום חשב שבגדה בו הדרך,
שהרוח העיפה והשמש שרפה,
רגשות כמיהה של אהבה אסורה
וחלומות על נשיקה ראשונה
אתך, שקוראת עתה את שירו.
אם בחרת לוותר מפחד של זר
ולהחזיר את הדף לרוח שתישא
תדעי שאי שם מתעופף לו דף של פנקס,
כתוב בשורות עקומות וכתב לא קריא
מקומט, חתום בנשיקה. |
