אמיליה בנימין / ההוא |
אבל גם פה מזייפת.
עם אם יהודיה ואב ערבי,
הנימפה לא משתפת.
מבטים מצתלבים על נעליים,
וחץ עודו משתומם.
בבתלות מטבע לי בין ערביים,
המסתערבים חשבו לדומם.
חלצי עייפו משמירות חיליי,
קבבתנית הטוויה ממטרת אורי.
מטיל רגליו מסייר בעליי,
ענני רצועות מחויצים לעברי.
הגן ידמה לי פולחן לדמותך,
ואתה עודך משתומם.
עור נרדם ראה נמלתך,
פי ממשיך את ההם להמם.
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.
|