|
אתה לא מרשה לי לפנטז
פוחד ממני כשאני
נועזת
ואני משחקת בעצמי
מתלטפת
מול עיניך הכחולות
הטהורות.
אתה מביט בי מבוהל
אבל נרגש
מסמיק ומחייך
רוצה ולא רוצה
הייתי רוצה שתנעץ בי צפרניים
במקום שתחבק אותי חיבוק
לא מחייב
וכשעמדתי מולך עירומה ורועדת
ראיתי אותך חג במעגל
ומחכה להבטחה שלא ניתנה
שלא ניתנת לעולם
נוגע ולא נוגע
הייתי רוצה שתאבד את השינה שלך
מרב געגועים
כמו מציצן בעל כורחך
אני מחייבת אותך לראות
את כל מה שאני רוצה
שתעשה לי
בבשר
ואתה
בורח ונשאר. |
|
|
דמיינו את בועז
רימר,
יושב בניחותא
בצימר.
מוקף בבחורות,
ומאשר לנו
יצירות.
וחישבו על
ההקרבה שלו
לנו,
שבמקום להתרכז
בהן מתרכז בנו.
ובכלל תגידו
תודה שהוא אישר
לכם יצירה,
כשיכל במקום זאת
להביא לבחורה.
צרצר, מביא
בקונטרה לזה שלא
היה מוכן לכתוב
שיר על בועז
רימר. אבל בכל
זאת מודה, שאת
בועז רימר קשה
לחרוז עם משהו
חוץ מצימר... |
|
המציאות הנו מקרי בהחלט. אין צוות האתר ו/או
הנהלת האתר אחראים לנזק, אבדן, אי נוחות, עגמת
נפש וכיו''ב תוצאות, ישירות או עקיפות, שייגרמו
לך או לכל צד שלישי בשל מסרים שיפורסמו
ביצירות, שהנם באחריות היוצר בלבד.