לפעמים זה נדמה שבתוך הגוף שוכן הלב, אך אצלי זה איבר דואב
וכואב. מזה זמן רב שלא ידע אהבה אמיתית, מזה זמן מה שהוא מרגיש
ריקנות רגשית. כאילו הרגש חלול ואינו כאילו הוא נלקח ממני ולא
יחזור. אני מנסה להקשר לכל אחד אבל הלב כאילו תחושה זו שכח
ואני נכספת לאמוציה רגשית ובלילה אני צועקת לאהבה אמיתית ואהבה
זו מבוששת מלבוא ואני לא מוצאת סיבה אמיתית לחיי מלבד זו.
אני מפתחת המון קשרים שכולם מתגלים כלא נכונים, אנשים שמחפשים
ריגושים מזדמנים ואני מתייאשת מעצמי, מהעולם, מגברים מהאכזבה
ושוב הריקנות הרגשית אותי מלווה וזה נדמה שאין פתרון לפחות לא
לי ואני עדיין מחכה לסיפוק רגשי טהור ואמיתי. אני עוד אמצא
אותה - אותך אהבתי גם אם זו המשימה האחרונה, כל עוד הנשימה
שגורה בי.