אני כל כך, כל כך אוהבת אותך!
אני יודעת שאתה כבר לא אוהב אותי.
אני יודעת שאני כבר כלום בשבילך.
אני ידועת שאתה חולם שאעזוב את חייך לנצח, שאצא לתמיד מלבך.
שאלך לדרכי כבר בשקט, שאניח לפצעים להירגע.
שתחיה ברוגע, שלווה וריחוק, באיזושהי פינה שקטה.
אני יודעת שאני סתם מגעילה, יודעת שהייתי נצלנית וזונה.
יודעת שלא שווה אפילו טיפת כבוד ולא שווה מילת אהבה.
אני יודעת שלא מגיע לי מישהו ולא מגיעה לי שום תקווה.
אני אארוז את דבריי ואלך ולא תשמע ממני מילה.
לאט לאט נרגעה הסערה, לאט לאט לא רואים יותר את עקבותיי.
אני הולכת לדרכי  -שלום, אהובי... תהיה באשר תהיה,
תחשוב מדי פעם עליי.
דרכת על פצעיי, פצעת את ליבי,
שרפתי את פניי כל פעם בדמעותיי.
נתתי את ליבי, נטרפתי געגועים למישהו שכה רציתי, שיאהב אותי.
אבל הכל היה אשליה, הכל כל כך עצוב וכואב ורע!
ושנינו אשמים בזה, ושנינו נבכה עוד לא פעם.
אני יודעת שאותי לא תשכח, אני יודעת שתחשוב עוד המון.
על כל הרגעים היפים שחלפו כמו צלצול פעמון.
אני יודעת שאני יקרה לך, יודעת שלבך מדמם.
כי אין בליבך שנאה אליי, כי עליי אתה עדיין חולם.
אני יודעת שיעבור עוד המון זמן עד שתפסיק ואולי תרגע.
אני יודעת שהכל מאד מצער ובכל זאת אני מנסה:
כל כך אוהבת אותך. כל כך אוהבת וצריכה -
אלו המילים של מישהי שעלייך כל הזמן רק חשבה.