השלב הראשון בגלגול נשמות הוא אדם. זהו היצור הפרימיטיבי
ביותר.
אני יודע. תאמיני לי. כבר עברתי מספיק שלבים. כבר התגלגלתי
להמון דברים אחרים. את עוד לא יודעת. את רק עכשיו סיימת את
גלגול מספר אחד שלך. כמה דברים יכולתי ללמד אותך! אבל את לא
תוכלי לתפוס. אף אחד שסיים גלגול ראשון לא יוכל. פשוט אין לכם
עוד את המודעות. זה כמו להביא טלוויזיה לבני אדם בעידן האבן.
אפילו אם הייתי יכול להסביר להם מהי, הם לא היו יכולים להשתמש
בה, כי אין להם חשמל. את מכירה את הדוגמא הזאת? קראתי אותה
בספר שלכם. של בני האדם. בכוונה אני נותן לך דוגמא כזו, אם
הייתי נותן לך דוגמא שעצים משתמשים בה, לא היית יכולה אפילו
להתחיל להתחבר אליה. שזה בערך מדגים את מה שדיברתי עליו. כמה
גלגולים כבר עשיתי? אני כבר לא בטוח, באיזה שלב הפסקתי לספור.
ארבע מאות אני חושב. אולי יותר. מגיע השלב, בגלגולים האחרונים,
שאתה כבר זוכר את כל הגלגולים הקודמים שלך. שאתה כבר מיישם
לקחים שלמדת בעבר. בהתחלה אתה צעיר, וההלם מגלגול לגלגול גורם
לך לשכוח. פרויד קרא לזה להדחיק. הוא היה חכם. הוא לא עשה הרבה
גלגולים בתור בן אדם. זינק מהר מאד הלאה. גם אני.
למה את מתכוונת זינק לאן? לא אמרתי לך כבר? לעצים. מיד אחרי
האדם, כשבגרת מספיק ולמדת מספיק נמצאים העצים. זה השלב השני.
הרבה יותר קשה מאצל בני אדם. למה? טוב, תראי, אצל בני אדם את
חייה מעט זמן. שבעים שנה זה גלגול עם הספק. הסיכוי למות כל כך
גבוה, זו אחת הסיבות שעושים כל כך הרבה גלגולים בתור בני אדם.
אתה לא מספיק ללמוד כלום וכבר יורים בך, דורסים אותך, אתה מת
מסרטן, מאיידס, מהתקף לב, מזיהום אוויר... ובואי לא נשכח
אסונות טבע. מתתי פעם בגיל עשרים מרעידת אדמה. זו הייתה חוויה
מאד לא מרנינה. הייתי נגנית קלרינט, כל חיי לפני. זה היה אחד
הגלגולים שמאד נהניתי ממנו.
מעניין שאת שואלת את זה. שאלה יפה. התשובה היא כן. הוא נשאר,
אבל כן משתנה מגלגול לגלגול. קצת. במקרה שלי למשל הוא נשאר
כשרון מוסיקלי, אבל עברתי מקלרינט, לחליל צד, לקרן יער. אם יש
לך כשרון ייחודי הוא נשאר איתך בכל הגלגולים. שלך? כתיבה.
רואים מיד. שאלה טובה! יפה, את ממש חריפה! טוב, אם היה לך
כשרון משחק אז כעץ הייתה לך בעייה להראות אותו, אבל חלק
מהכשרונות מיושמים יפה מאד גם בתור עץ. לא ראית אף פעם עצים
רוקדים? או מציירים? מה את חושבת זו שלכת?
חוץ מזה, אתה לא נשאר כל הזמן עץ. עץ זה רק אחד מהשלבים.
הגלגול לתוך עץ הוא מה שבני האדם היו מגדירים כ- גלגול
פילוסופי. אתה קבוע במקום אחד. הסביבה יכולה להשתנות, גם אתה
משתנה, אבל אתה לא זז. אם יש לך שכנים אז זה נהדר, למרות
שהעצים לא מדברים יותר מידי זה עם זה. הם עסוקים. לא, ממש לא.
זה לא משעמם בכלל. זה כל כך יפה! ברגע שהגעת לגלגול של עץ, את
כבר ברמה מטפיזית גבוהה יותר. הכל נראה אחרת. הכל הרבה יותר
מורכב, או לחילופין- הרבה יותר פשוט. דברים שכאדם נראו לך
מסובכים, נהיים פתאום כל כך קטנים ולא חשובים! ודאי שיש גם
צמחים. צמח זה למי שעוד קשור מאד להיותו אדם בעבר. מין שלב
ביניים כזה. כן. יש כאלה שלא עוברים אותו. טוב, או שהם נשארים
צמחים, או שהם חוזרים להיות בני אדם. זה מה שבדרך כלל קורה.
ואז הם טראומתיים, והם לא רוצים להמשיך בגלגולים. הם נשארים
בני אדם לאורך כל הגלגולים, אבל הם לא מושלמים. אתה עובר לשלב
הבא רק כשאתה מושלם. שלם. הם נפגמו. אבל הם חושבים שהם
מושלמים. איך תדעי לזהות אותם? זה קל, הם בדרך כלל עורכי דין.

שמעתי בדיחה- דווקא טובה- שסיפר בן אדם אחד לחברו. מה ההבדל
בין עורך דין לאלוהים? אלוהים לא חושב שהוא עורך דין!
מאיפה לי לדעת? לא, אני לא חושב שיש. אני חושב שזה הטבע מי
שאחראי על כל הגלגולים, לא אלוהים. הטבע קובע, מסדר, מחליט מי
יתגלגל למה, מתי. כמו שהוא מחליט כל דבר אחר. כמו שהוא יוצר.
כמו אבולוציה. אני יכול להגיד לך, כבר עשיתי ארבע מאות גלגולים
ולא פגשתי את אלוהים אפילו פעם אחת. את הטבע אני פוגש בכל
פעם.
לא הבנתי. מה עצוב לדעתך? שאין סוף לגלגולים? אבל אנחנו חושבים
שיש סוף! אנחנו שואפים להגיע אליו. זה פשוט לוקח המון זמן! אל
תשכחי שבכל גלגול אנחנו באים לפחות פעמיים. פעם אחת בצורת זכר,
ופעם אחת בצורת נקבה. ללמוד כמה שיותר. הסדר לא קבוע.
לא ידוע מה הגלגול האחרון. יש כל מיני תיאוריות. אני? אני חושב
שאולי להפוך לאדמה. לשלוט בהכל ולהיות חלק בהכל. זה בטוח אחד
מהשלבים האחרונים, אני לא מכיר אף אחד שהפך לאדמה. לא. לא
הצלחתי לדבר עם האדמה אף פעם. כנראה שלזה אני עדיין לא בשל
מספיק. למרות כל הגלגולים שעברתי. יש כאלה שחושבים שזה להפוך
לעננים. או לכוכב שלם. כל אחד מאלה יכול להיות. אני עדיין
מאמין באדמה.
רגע, רגע, תפסיקי לרוץ קדימה. את רוצה לשמוע, או שאת רוצה
לשאול עוד המון שאלות? בני האדם הם כל כך נמהרים! סקרנות זו
תכונה נהדרת, אבל מה עם סבלנות?!
בדרך כלל מספיק להיות פעמיים עץ- פעם נקבה ופעם זכר. אבל
לפעמים האדם כורת אותך כשאתה עוד חי, בשלב מוקדם מידי. אם הרגו
אותך לפני שהספקת ללמוד מספיק מלהיות עץ, תתגלגל שוב לעץ.
כנראה עץ מסוג אחר. למרות שאני מכיר מישהי- תסלחי לי אם אני
מתייחס אליה כנקבה, זה רק הרגל- שהייתה שלוש פעמים רצוף עץ
פיקוס. היא כמעט הפכה בעצמה להיות עורכת דין, אבל בסוף היא
התאוששה והתחברה לזה.
ואחרי עצים את בטח מנחשת. נכון. האמת היא שכאן זה לא קבוע.
אני מכיר כאלה שהפכו לנשר. או כאלו שהפכו לדוב. או לנמלה. יש
גם כאלה שהפכו לתמנון או מדוזה. הכל תלוי במה שלמדת והפנמת
כשהיית עץ. השלב הבא, כבעל חיים, הוא שלב פחות חשיבתי. פחות
פילוסופי.  זה השלב בו מחדדים את החושים. לומדים להפעיל כל
מיני חלקים של המוח שכאדם לא יכולנו, וכעץ לא הזדקקנו להם.
מגבירים את חוש הריח, חוש הראייה, חוש השמיעה. וכשעוברים לשלב
הבא, אחרי בעלי החיים, פתאום גם זוכרים את כל החושים. זוכרים
איך להשתמש בכולם!  בכל המוח. טלפתיה. טלקניזס. כל מיני כוחות
מדהימים. אין לך מושג, הדברים שאני מסוגל לעשות.
האדם? אתם? אתם עבורנו, כשאנחנו בשלב הזה של הגלגול, כמו
שעכביש נתפס על ידכם. קטן וחצוף, אבל יכול גם להרוג. ואם האדם
מצליח להרוג אז נבוא שוב. ושוב. האדם הוא לא הסכנה היחידה שלנו
כבעלי חיים, את יודעת. אבל כאמור, אנחנו חוזרים. יש המון מה
ללמוד. בכל גלגול. יש כל כך הרבה ללמוד מנמלה או דבורה על
עבודת צוות. על חריצות אמיתית, על חוסר אגואיזם מוחלט. כן, גם
המלכה. לכל אחד יש את תפקידו, ויש סיבה ודאית למה הוא שם. יש
מה ללמוד מהפיל והחמור והגרביל, מהחיות החכמות יותר והחכמות
פחות, הפשוטות יותר ופחות. בדרך כלל החיה האחרונה שתהיי היא או
כלב או דולפין.
אני הייתי קודם דולפין, ובסוף כלב. מאד נהניתי משניהם. כלב זה
יופי של גלגול. זה גלגול שיש בו הרבה מנוחה. אתה כבר מלא אהבה
והבנה כלפי הכל. למדת כל כך הרבה. בגלל זה כלבים כל כך אוהבים
בני אדם. ככלבים אנחנו מתייחסים אליהם בסלחנות, אפילו ברחמים.
זוכרים שגם אנחנו התחלנו ככה. לא, אנחנו עוד לא זוכרים את כל
הגלגולים, אבל מתחילים. יש תחושת חמימות כזו, שותפות גורל
כלשהי.
הכי הרבה גלגולים עושים בתור בעל חיים. אני עשיתי שלוש מאות
ומשהו גלגולים מתוך הארבע מאות. הייתי כמעט כל בעל חיים קיים.
חרק וציפור וזוחל ויונק- כל מיני בעלי חיים שאת מכירה, ועוד
כאלה שלא שמעת עליהם אף פעם.
עכשיו? עכשיו אני בהמתנה. נראה לי שהטבע מתלבט מה לעשות איתי.
אם להעלות אותי לשלב הבא, או לתת לי לעשות עוד כמה גלגולים. זה
שלב קשה. יותר נהניתי להיות בעל חיים. למה? נראה אותך מתפקדת
בתור מים. זה פשוט גדול מידי! אני מרגיש שאני הולך לגמרי
לאיבוד. הייתי כבר ים, הייתי כבר נחל, הייתי אפילו אוקיינוס,
ולא נהניתי. ממש הרגשתי שאני טובע! נעלם בתוך ים של המון אחרים
כמוני. יש גם מסכנים שנהיים בריכה של בני אדם. עם כלור והכל.
נורא! זה כמו מין עונש כזה, ואתה צריך להשלים איתו, להבין למה
נתנו לך להיות שם. אני לא קיבלתי את זה. וטוב שכך. לא יודע עד
כמה הייתי שורד. נורא מוזר לסיים גלגול בתור מים. אתה לא מצפה
לזה, אתה לא יודע שאתה עומד למות. אתה פשוט מוצא את עצמך
בגלגול אחר. עכשיו זה גלגול בסדר, מיוחד. לפחות יש לי אותך,
אני לא לבד. איך ידעתי שעשית כבר גלגול אחד? רואים. אחרי שתעשי
מספיק גם את תדעי לזהות את כל מי שעשה כבר גלגולים. אבל את ממש
חדשה. רק אחד. והוא היה טוב. גם את זה רואים. למדת ממנו הרבה.
נראה לי שגם את תתקדמי מהר מאד לשלבים הבאים. מה אנחנו? ישות,
אני חושב. אנחנו לא בני אדם, לא חיות, לא עצים. כן, את יכולה
לקרוא לזה נשמה, למרות שהמילה הזו היא המצאה של בני אדם, והם
לא יודעים מספיק כדי להבין את המשמעות העמוקה של המילה. נכון.
את צודקת. גם גלגול היא מילה שבני האדם המציאו. אבל במקרה הזה
היא מתאימה. המשכנו להשתמש בה. כן. יכולתי לדבר איתך גם בשפת
החיות או שפת העצים. אבל לא היית מבינה. איך תוכלי להבין?
לא. את לא תזכרי כלום כשתתחילי את חייך. בני אדם הרי לא זוכרים
מה מתרחש בתוך הבטן. עוד כמה זמן? זו פעם ראשונה שאני עושה את
הגלגול הזה, אבל נראה לי שכבר לא נשאר המון זמן. את נראית לי
כאילו היית כאן כבר לפחות שמונה חודשים. מה יקרה לי? עוד לפני
שאת תתחילי את חייך אני אסיים את חיי בגלגול הזה. אמא שלך
תוריד אותי. ככה קוראים לזה.  לא, אני לא מפחד בכלל. ממה לפחד?
אני סקרן. אני משתוקק לדעת מה השלב הבא. אני מקווה שעכשיו
אעבור אליו. החברים שלי? הם כל הזמן מסביבי. אתה נתקל שוב ושוב
באותם אלה שעשו איתך גלגולים אחרים. חלקם עוברים לפניך לשלב
הבא, חלקם אחריך. אבל ברובם תמשיך להיתקל, שוב ושוב. את צודקת,
יש בזה באמת המון נחמה. אני לא יודע. אי אפשר לדעת. היו לי
גלגולים נוראים. הייתי חתול שילדים התעללו בו. אני לא יכול
להגיד לך. אני מאחל לך, אבל גם אם הם לא יהיו חיים טובים זה לא
כזה נורא. יהיו לך עוד המון אחרים. המון. אל תדאגי, תנסי
ליהנות מזה. לומדים המון מכל גלגול, מכל ניסיון. תזרמי עם זה!
את רואה, זה משפט שמתאים למים להגיד. אני בטוח שתסתדרי. נראה
לי קטן עלייך כל העסק. ומי יודע, אולי עוד נפגש שוב, בעוד הרבה
הרבה גלגולים? כן. נראה לי שכדאי שתלכי לישון עכשיו. חיים
מעייפים וארוכים לפנייך, את צריכה לבוא אליהם מוכנה ככל האפשר.